בית המשפט פסק פיצוי לטובת בן אופק...

לירן שער משלם הוצאות משפט - בן אופק by נ.קוריס-עורכי-דין

בית המשפט דחה עוד תביעה ייצוגית נגד איקיוטק...

בית המשפט דחה עוד תביעה ייצוגית נגד איקיוטק

מאת: עו"ד נועם קוריס  

במהלך חודש אוגוסט 2013 הגישה הגב' לבנת יסילביץ בקשה לניהול תביעה ייצוגית כנגד חב' במרום הפקות בע"מ מקבוצת איקיוטק וזאת לפי טענת יסיליביץ, לאור משלוח מאה אלף מכתבי דרישה משפטיים על ידי עורכי הדין של במרום, בגין חיובים שלא לפי ההסכם בין הצדדים.

במסגרת תגובת חברת במרום שהוגשה על ידי משרדו של הכותב, הובא בפני המשפט בין היתר, כי הליכי התביעה הייצוגית בישראל מוגבלים לעילות הקבועות בחוק תובענות ייצוגיות ואילו הגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית בגין מכתבי התראה משפטיים בשם חברה פרטית- אינם נכנסים לגדר המקרים בהם בא חוק תובענות ייצוגיות לטפל.

ממילא הובהר בתגובתה של במרום, כי עצם הגשת תביעה נפרדת רק בגין מכתב דרישה משפטי שנשלח הינה בעייתית ונראה שחוטאת למטרות החוק, כך שממילא טענות מסוג של 'עוגמת נפש' ללא הוכחת נזק אינם מסוג הסעדים שנכון או יעיל לדרוש במסגרת הליכי תביעה ייצוגית.

בתגובתה של במרום הובא גם, כי ניהול תביעה ייצוגית בנסיבות העניין יהווה בפועל את התערבותו של בית המשפט הדן בתביעה הייצוגית בעשרות אלפי תיקים המתנהלים בצורה פרטנית בפני בתי המשפט השונים, כך שעלול להיווצר מצב אבסורדי לפיו בית המשפט המחוזי נאלץ לבטל החלטות של בית המשפט העליון או של בתי משפט מחוזיים מקבילים.

ייאמר, שבעניין איקיוטק אכן נתנו מספר החלטות בבתי המשפט לתביעות קטנות אשר חייבו את החברה לפצות אזרחים שקיבלו מכתבי התראה משפטיים, אך לעיתים גם התובעים נאלצו לבסוף לשלם את החוב לאיקיוטק דווקא במסגרת תביעתם ונראה שהכלל במרבית התביעות שנדונו, גם בבתי המשפט לתביעות קטנות, הנו כי אין מכתב התראה כשלעצמו מייצר עילה משפטית לתביעה בגין עוגמת נפש וכפי שציין בית המשפט הנכבד בתל אביב בתיק 63410-01-14 ביטון נ' איקיוטק, כי: כאשר במקרה שלפנינו טרם ננקטו הליכים של הנתבעת כנגד התובע, וטרם הוכרע קיומו או אי קיומו של חוב לא ניתן לדון בתביעה של עוגמת נפש.

כך או כך, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין יסילביץ קבע בית המשפט המחוזי בצורה דומה, כי התביעה נגד במרום (איקיוטק) אינה מגלה עילת תביעה ועל כן מחק את התביעה ואת הסעד שהתבקש בתביעה בסך של 27 מיליון ₪.

פסק הדין המלא בעניין ראו כאן

ייאמר, שיום למחרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי כאמור, הוגשה בקשה נוספת לניהול תביעה ייצוגית נגד איקיוטק בטענות דומות למדי, והפעם על ידי המועצה הישראלית לצרכנות.

כעת נצטרך להמתין ולראות האם בית המשפט ימשיך וידחה את הבקשות לניהול תביעות ייצוגיות אשר לכאורה אינן מתאימות לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות (התוספת העוסקת בדיני צרכנות), והאם השינוי בזהות המבקשת בבקשה תשנה את החלטות בית המשפט בסוגיה.

גיא לרר קובע : יש אנשים שחייבים כסף לחברת איקיוטק

איקיוטק - גיא לרר קובע שיש אנשים שצריכים לשלם את החובות לאיקיוטק, לאחר שחפר בנושא...: http://t.co/KDRag2rago via @YouTube
— נ. קוריס- נועם קוריס (@izraelface) September 11, 2014

לירן שער משלם הוצאות למר בן אופק - איקיוטק -

לירן שער משלם הוצאות משפט - בן אופק by נ.קוריס-עורכי-דין

למה בית המשפט אישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק ?

למה בית המשפט אישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק ?

מאת עו"ד נועם קוריס

חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 מבחין בין חתימה אלקטרונית מאובטחת, הנדרשת לצורך ביצוע פעולות הדורשות אבטחה משמעותית, כפעולות בחשבון הבנק לבין חתימה אלקטרונית או חתימה דיגיטלית רגילה, המוגדרת בסעיף 1 לחוק כ"חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני,

שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני"

יוצא, שבעידן המידע די בסימן אלקטרוני או מידע אלקטרוני בכדי להוות חתימה, לפחות במקרים מסוימים כך שבפרשה בה נטל הכותב חלק כיועץ משפטי לאחרונה ולמרות הביקורות הרבות על התנהלותה של חברת איקיוטק ואפילו הקמפיין שנערך נגד איקיוטק במגוון אמצעי תקשורת וביניהם התוכנית צינור לילה, המשיכו להתקבל החלטות בתי המשפט שהכשירו את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק. בפסק הדין בעניין איקיוטק נ' בטיטו, כמו גם בפסק הדין איקיוטק נ' יעל ארפי חזר בית המשפט ואישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק תוך שקבע, שבמילוי פרטים אישיים בטופס באינטרנט ולחיצה על כפתור 'אישור' אלקטרוני יש משום מעשה המייצר התחייבות חוזית "ניתן בימינו להכיר באישור כזה. שנעשה ע"י הנתבעת עצמה. לפיכך ניתן פסק דין"

פסקי הדין של בתי המשפט מלמדים שיחד עם ההתקדמות הטכנולוגית מתקדם גם עולם המשפט ובימינו כקביעת בית המשפט בת.א. 181890/02  "אין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים  על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב" 

באותה מידה יש להניח, שבית המשפט היה קובע, כי פעולות שבוצעו מכרטיס פייסבוק של פלוני בוצעו על ידו כמו גם מיילים שנשלחו מתיבת ג'מייל של אלמוני נשלחו ביוזמתו.

למרות הזעם על איקיוטק והליכי המשפט אותם היא נוקטת, נראה שבסופו של דבר ימשיך עולם המשפט לצד הטכנולוגיה ויכיר לפחות בדרך כלל, כי פעולות שנעשות בשמו של אדם באינטרנט בכרטיס הפייסבוק שלו או במילוי טופס אינטרנטי אחר על ידו, נעשות על ידו ולפחות ככל שלא יוכח אחרת.

למידע נוסף על החלטות בתי המשפט בעניין איקיוטק.

איקיוטק - פסיקות בית המשפט בעניין איקיוטק

בית המשפט המחוזי בתל אביב בחן לעומקן את הטענות והראיות בקשר לעסקאות ולחיובים של חברת איקיוטק 

וקבע בתום ההליך המשפטי במסגרת ת.צ. 1860-09 עו"ד עמית זילברג נ' במרום הפקות ואח', כי:

"הוכח בפני, במקרה הנדון, שגביית שירותי התוכן אותם קיבל התובע נעשתה כדין , לאחר שהתובע ביצע במודע את כל אותן הפעולות וההתקשרויות החוזיות המפורטות בכתבי התשובה של "במרום" "פלאפון" ו"סלקום" לרבות רישום ואישור כי קרא מסמכים אלו , וכי הוא מסכים לקבל שירותי תוכן אלו בתשלום"

בית המשפט המחוזי בפסק דינו של כבוד השופט י. פרגו עוד המשיך והדגיש, כי:

           "תהליך רישום התובע לשירות האודישנים דרש, כמתואר לעיל, פעולות אקטיביות רבות אותן ביצע התובע בעצמו , לרבות אישור תקנון ותנאי התקשרות בתשלום , המפורטים בצורה בולטת לעין , הן בדף המסר הראשון  אליו נכנס התובע והן בתקנון אותו הוא נדרש לאשר כתנאי להמשך הרשמתו , כאשר בהמשך הוא מזין גם פרטים אישיים , שם משתמש ומקבל סיסמא שרק באמצעותה הוא יכול להשלים את הרישום ובהמשך לפתוח את שירותי האודישנים המוצעים לו בתשלום."

גם לאחר הלינץ' התקשורתי וההתעמרות השלטונית כנגד מר אופק וכנגד חברת איקיוטק, 

עוד המשיכו בתי המשפט שמטבע הדברים מסתמכים על ראיות ולא על רכילויות, וקבעו 

בשורה ארוכה של תיקים משפטיים, כי החובות הנדרשים על ידי איקיוטק הינם חובות 

שבדין.

 כך למשל, בתיק 12527-04-14 איקיוטק שירותי תוכן בתשלום נ ארפי יעל בפני בית המשפט השלום 

בנתניה, נקבע ביום 21.06.2014, כי:

 "לאחר שעיינתי בהבהרה הרי התובעת מבקשת להכיר באישור שנעשה באופן אלקטרוני , כראשית ראייה, בכתב , לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר. אני סבורה לאחר העיון בהברה, שניתן בימנו , להכיר באישור שכזה שנעשה (אליבא התובעת)  ע"י הנתבעת עצמה..."

בין פסקי הדין הרבים לטובת החברה, ניתן למצוא גם החלטה שניתנה בתיק שהתנהל מול קטינה שנרשמה 

לשירותי איקיוטק בת.א. 12527-04-14 איקיוטק שירותי תוכן בתשלום נ' שלי בטיטו ואח', כדלקמן:

"לאחר שייענתי בכתבי הטענות על כלל נספחיהם , שמעתי את הצדדים ובאי כוחם , לקחתי בחשבון את כלל השיקולים המנחים את בית המשפט עת מוכרעת תובענה על דרך הפשרה ובנסיבות העניין באתי לכלל מסקנה , כי לסילוק סופי מלא ומוחלט של טענות התובעת נגד הנתבעים ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת סך כולל של 525 ₪ ."

    ממילא נזכיר גם את פסיקת בית המשפט השלום בתל אביב בת.א. 181890/02 שקבעה, כי:

"כשם שאין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים  על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב.

עם התגברות השימוש במכשור אלקטרוני לצורך קשרי מסחר שונים, הרי שחתימות  אלקטרוניות שונות עשויות לשמש אינדיקציה ל"ראשית ראיה בכתב", לא פחות מאשר חוזה מודפס וחתום בחתימה ידנית.

אם לא נאמר כן, נשאיר את עולמנו המשפטי שקוע באפלת ימי הביניים, שעה  שעולם המסחר מתקדם ונעזר במכשור אלקטרוני.

יש להתאים את המשפט למעשה ולקבוע כי הזמנות שנעשו באמצעים חדישים, כגון ההזמנה המקוונת נספח א, אינן פחותות מהזמנות כתובות ידנית, באשר כל האפיונים של ראשית ראיה בכתב וייחוד הצדדים מצויים בהן בצורה ברורה."

 לא מיותר לציין, שבתי המשפט בישראל קבעו שוב ושוב כי החובות הנדרשים על ידי חברת איקיוטק הינם חובות 

שבדין, ובין היתר ולאחרונה גם בתיקים המשפטיים הבאים שנדנו בבתי משפט השלום השונים:

ת.א. 33597/01/14, ת.א. 27056/01/14, ת.א. 26938/01/14, ת.א. 41166/02/14, ת.א. 29795/01/14, ת.א. 41166/02/14, ת.א. 23878/01/14 , ת.א. 23839/01/14, ת.א. 26995/01/14, ת.א. 26830/01/14, ת.א. 32518/02/14, ת.א. 41119/02/14, ת.א. 12336/04/14, ת.א. 17421/04/14, ת.א. 17048/04/14, ת.א. 7779-04-14, ת.א. 7786-04-14.