יום שני, 30 ביולי 2018

עו"ד נועם קוריס- בג"ץ לא יתערב בשיקול הדעת של הפרקליטות


עו"ד נועם קוריס- בג"ץ לא יתערב בשיקול הדעת של הפרקליטות
במסגרת עתירה שנדונה לאחרונה בבג"ץ ונדחתה, דן בית המשפט העליון בעתירה של מר אדוארד מושקוביץ שעניינה בבקשת העותר – שאינו מיוצג – כי בית המשפט העליון יורה לפרקליטות לנמק מדוע לא תבטל את החלטתה לדחות את הערר שהגיש בדבר סגירת תיק משטרה שנפתח בגין תלונת העותר נגד מר עדוי עאמר (להלן: הנילון).

ביום 23.5.2016 הגיש העותר תלונה במשטרת ישראל (להלן גם: המשטרה), שבה טען, בין היתר, כי הנילון – אשר עמו עמד העותר בקשרים עסקיים שונים – גנב ממנו המחאות, זייף את חתימתו על גביהן, והפקיד בצורה זו כ-35,000 ש"ח לחשבונותיו (להלן: התלונה). העותר הוסיף וציין כי נטל עבור הנילון הלוואה לצורך רכישת רכב, בהתאם לסיכום ביניהם, וכי הנילון לא השיב לו את מלוא סכום ההלוואה. לשלמות התמונה יוער, כעולה מהתגובה המקדמית מטעם המשיבה, כי בעניין אחרון זה התנהל בין העותר לבין הנילון הליך אזרחי שהסתיים בפשרה (להלן: ההליך האזרחי). ביום 8.6.2017, לאחר שנגבו הודעות נוספות של העותר, וכן עדותו של הנילון, הודיעה משטרת ישראל לעותר על החלטתה שלא להוסיף ולחקור את התלונה בשל היעדר אשמה פלילית.

נועם קוריס- בג"ץ לא יתערב בשיקול הדעת של הפרקליטות

העותר הגיש ערר על ההחלטה ובו טען כי המשטרה התרשלה בטיפול בתלונתו משלא נקטה פעולות חקירה נוספות; וכי על פי חוות דעת גרפולוגית, שצורפה לערר, החתימות על ההמחאות שהופקדו לחשבונותיו של הנילון אינן של העותר. ביום 11.3.2018 דחתה מחלקת העררים בפרקליטות המדינה, היא המשיבה לעתירה, את הערר וקבעה כי לא נמצא מקום להתערב בהחלטת המשטרה לסגור את התיק. בהחלטה צוין כי הנילון הכחיש את טענות העותר; כי בחינת חומר הראיות מובילה למסקנה כי מהות הסכסוך בין השניים היא אזרחית-עסקית; וכי הצדדים אכן פעלו במישור זה במסגרת ההליך האזרחי, שהסתיים בהסכם פשרה.

להחלטה אחרונה זו מכוונת העתירה שלפניי. העותר טוען כי הסכסוך העסקי בינו לבין הנילון אינו רלוונטי לתלונתו באשר לזיוף ההמחאות; וכי בהחלטתה בערר המשיבה לא התייחסה לפעולות חקירה שבוצעו מלבד גביית עדויות, ולא פירטה אם נבדקה האותנטיות של החתימות המופיעות על גבי ההמחאות נושא התלונה.

בתגובתה המקדמית טוענת המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל אי צירופו של הנילון כמשיב לה, הן מחמת היעדר עילה להתערבות בהחלטתה, בנתון בין היתר לביקורת שיפוטית המצומצמת המוחלת ככלל בדבר החלטות מעין אלו.

לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית מטעם המשיבה, הגיע בית המשפט הגבוה לצדק לכלל מסקנה כי דינה להידחות, בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה נושא העתירה. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה בהחלטה על העמדה לדין פלילי הוא רחב ביותר ולא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטות מעין אלו (בג"ץ 4967/16 קטש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (13.9.2016); בג"ץ 2540/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.8.2015)). בהחלטה נושא העתירה נקבע – לאחר בחינת חומר הראיות – כי אין מקום להתערב בסגירת התיק משזה נסב על סכסוך בעל אופי אזרחי-עסקי בין הנילון לבין העותר. איני סבור כי השגות העותר על ההחלטה האמורה ובכלל זאת, טענותיו לגבי פעולות חקירה נדרשות לטעמו, מצביעות על חוסר סבירות קיצוני או פגם אחר המצדיק התערבות בפעולת רשויות התביעה על פי אמות המידה המקובלות בהקשר זה. לכך יש להוסיף כי העותר לא צירף את הנילון כמשיב לעתירה, באופן שלא רק שולל ממנו את האפשרות להגיב על הטענות בעניינו, אלא גם עלול לפגוע בתשתית העובדתית הרלוונטית לבחינת העתירה (ראו למשל, בג"ץ 7323/16 כיואן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 6 (4.1.2017); בג"ץ 9363/12 קטש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (29.4.2013)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


יום חמישי, 28 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס – על דונלד טראמפ, ברק אובמה, פייק ניוז ושיימינג

עו"ד נועם קוריס –  על דונלד טראמפ, ברק אובמה, פייק ניוז ושיימינג

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
בלינקדין נועם קוריס
נועם קוריס  בקפה דה מרקר

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז פעם בעידן ברק אובמה, כמו כמו עכשיו בעידן דונלד טראמפ. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר...

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו אלי חשדות ב 2014, וחקירה בישראל, ועוד מתוקשרת, ואפילו ב ynet  נכתב שהייתי 5 ימים בבית לצורכי חקירה, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד 
נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים..."
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."

המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא 
XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של 
נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר ,nfc  אקדמיקס ב  pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona
)

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים. 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי המילים, הטובים והטובים יותר.

עוד נועם קוריס

יום רביעי, 13 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס: בנק, מלון, עיתון וחיסיון

עו"ד נועם קוריס: בנק, מלון, עיתון וחיסיון 
כתבתי ברשת קו עיתונות טור על כתבה שקראתי בעיתון דה מרקר (themarker) מאת ערן אזרן ואודות פנייה שפניתי למספר בנקים, אודות לקוח שלי שרצה לגייס 300 מיליון ₪ בשוק ההון בשביל להשקיע בפיתוח נוסף של המתחמים התיירותיים שהקים ובכדי לפתור בעיה משפטית שהייתה לו עם שני בתי מלון ולשם כך נעזר בשירותי.

הכתבה שפרסם אזרן עסקה בגישושים שנעשו במערכת הבנקאית ובשוק ההון, על מנת לגייס חוב עבור המלונות מג'יק סנרייז המתופעל על ידי רשת פתאל ומלון סנרטל פארק אילת שמתופעל על ידי רשת רימונים ובכדי לסיים את הסכסוך המשפטי רב השנים והאמוציות, עם בנק דיסקונט.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בפרשה הנובעת מהכתבה עולה קשר בין בנק, עיתון הפרה מוזרה לכאורה של חיסיון ואינטרס בבית מלון, כשכל אחד יכול לראות דרך הכתבה איך הופרה לכאורה חובת הסודיות הבנקאית של הבנק, שמנגד מנסה להסתתר לכאורה דווקא מאחורי חיסיון עיתונאי, והכל בשביל לנסות לטרפד עסקה של המתחרה, בבתי המלון.
הסיקור המוזר של ערן אזרן שנראה (לפחות לי) כאילו הוזמן על ידי בנק דיסקונט שלו אולי בגלל ההליכים המשפטיים האינטרס לפגוע בעסקה, ושכלל במהדורה המודפסת ובכותרת את המילים הון, תיווך, מלון...
הכתבה של אזרן עוד עברה שינויים ועריכות לא מעטות בגרסת האון ליין באינטרנט, אבל גם נכון למועד כתיבת שורות אלו אין ספק שהוא מתבסס על מידע שנמסר לכתב על ידי בנק כפי העולה מן הכתבה בהקשר לפנייתו של הח"מ, ולמרות שהכתבה לא חשפה לציבור את המידע הרלבנטי .למדי-  על איזה בנק מדובר ?
זה קצת מציק, כי הטיעון של חיסיון לגבי מקור עיתונאי לא יוכל לעולם לגבור על זכותו של הציבור לדעת איזה בנק הפר את חובתו הקבועה בחוק לסודיות של הבנק: "חובתו של בנקאי שלא לגלות לצד ג’, שאינו מוסמך"
הבנק גם, לא יוכל לטעון לפגיעה בפרטיותו, שכן הבנק בחשיפת מידע עסקי או פניה של לקוח פוגע בפרטיותו של אדם בשר ודם, אשר חוק הגנת הפרטיות בא להגן עליו ואילו החיסיון העיתונאי במקרה זה אינו יכול לפגוע בזכות לפרטיות, לא שברור שמדליף המידע הסודי הינו בנק.
 בקשר לאותה כתבה מוזרה, כדאי אולי לשתף, גם בפנייתו הראשונה של אזרן אלי, בטענה שהלקוח שלי ביקש ממני לדבר איתו ולמסור לו פרטים לצורך כתבה (מה שלטענת הלקוח שלי לא היה ולא נברא), וכעבר פחות מדקה- סמס מהלקוח שלי לגבי אזרן שדווקא טען בפניו שאני הוא זה שביקש שהלקוח ימסור מידע ?! (מה שכמובן לא היה ולא נברא).
אציין שניסיתי לאמת עם אזרן את הפנייה המוזרה והמקבילה אלי ואל הלקוח שלי בטענה שהפנינו אותו אחד אל השני, אבל הוא טען בסתמיות שהוא לא עשה שימוש בשמי..
בכל מקרה, לא אני לא יודע אם הכתבה התרשלה גם בעוד נושא או סתם ניסתה ליצור קצת צהוב בסיפור, אבל ראיתי ששוב ושוב הזכיר אזרן את שמי בכתבה דווקא בהקשר לחקירת פרשת איקיוטק שנגנזה, מסיבותיו שלו הוא רק שכח ציין שהפרשה נגנזה כמו שפורסם למשל בישראל היום.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.


יום רביעי, 18 באפריל 2018

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס  ושות' ב - ynet.co.il

התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין השנים 2004-2009,  יהיו זכאים לקבל החזר כספי. נזקם של התובעים מוערך בסך הכל  בכ-122 מיליון שקל.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים".


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז

יום שני, 9 באפריל 2018

עו"ד נועם קוריס כותב על דונלד טראמפ, שיקום כלכלי וחדלות פירעון

עו"ד נועם קוריס כותב על דונלד טראמפ, שיקום כלכלי וחדלות פירעון

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים, מאסטר מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
 קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004
עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות

קראתי כמה מהספרים שדונלד טראמפ נשיא ארה"ב כתב על עצמו, "הדונלד", כך הוא קורא לעצמו, חווה על בשרו פשיטת רגל או כמה, הגיע לחדלות פרעון, ואף לאחר שצבר חובות של 9 מיליארד דולר ומצא עצמו מסתכל על הומלס אקראי בניו יורק - אמר לעצמו שאותו ההומלס שווה 9 מיליארד דולר יותר ממנו

את תפיסתו של דונלד טראמפ בכל הנוגע ל"ללכת בגדול" הוא המשיל בערך כך, עדיף לפשוט רגל בניסיון להרים את הקניון הגדול ביותר מטקסס מאשר לפשוט רגל בניסיון לבנות בית דו משפחתי

אותו דונלד טראמפ הסביר, שבעסקי הבנייה מהם הגיע, וגם בכל עסק אחר, בשביל לבנות מגדל גבוה צריך קודם לכן לחפור יסודות עמוקים. אם אתה לא בנאדם שיחפור יסודות עמוקים, עדיף שלא תבנה מגדל גבוה אלא רק בית חד קומתי.

בישראל, מושלמת בימים אלו מהפכת חקיקה בתחום חדלות הפירעון, כאשר לראשונה השתנו הערכים עליהם מגן החוק ואליהם הוא שואף, ועתה השיקום הכלכלי של החייב יהפוך להיות אחד ממטרות ההליכים במצבים של חדלות פירעון

עד לאחרונה, השבת מירב החוב לנושים היווה את הערך הבלעדי בהליכי הפש"ר, כאשר עניינים כזכויות עובדים ונושים מובטחים הביאו את עיקר השאלות. עתה בחוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מביא המחוקק תקווה למצויים בחדלות פירעון, ונותן מסלול ודרך לשיקום כלכלי

נועם קוריס משה אביב

:תגיות

עו"ד נועם קוריס, דונלד טראמפ, חדלות פירעון, שיקום כלכלי

יום שבת, 24 במרץ 2018

עו"ד נועם קוריס - הוראות נוהל הכונס הרשמי לפסיקת שכר טרחה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון דברי הסבר

עו"ד נועם קוריס - הוראות נוהל הכונס הרשמי לפסיקת שכר טרחה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון דברי הסבר



לאור מעורבותו של הכונס הרשמי בבקשות לפסיקת שכר טרחת בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון (כינוסי נכסים, פירוקים, הסדרים, הקפאות הליכים, ופשיטות רגל), וזאת מכח מעמדו שבתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 ,ומכח מעמדו שבכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה-1985) להלן יחד: תקנות השכר), ועל מנת להתוות כללים אחידים להתייחסות כלל מחוזות האגף לבקשות מעין אלה, תוך הסתמכות על הדין והסתייעות בהלכה הפסוקה המתפתחת בעניין משמעותי זה, הוחלט ליצור קובץ הוראות נוהל זה, אשר ישמש מדריך לעוסקים בתחום ואשר יביא ליצירת שוויוניות, עד כמה שאפשר, בין בעלי תפקיד בתיקים שונים, תוך התייחסות הוגנת לעמלם ולתוצאותיו ותוך יצירת שקיפות בפני נושים וצדדים מעוניינים. על חשיבות מעמדו של הכונס הרשמי בעת פסיקת שכר טרחה, עמד כבוד בית המשפט העליון ברע"א 03/8909 - עו"ד גד שילר נ' כונס הנכסים הרשמי: "כונס הנכסים הרשמי הינו גורם אובייקטיבי, אשר לדעתו משקל מיוחד בעת פסיקת שכר טרחה בהליכי פירוק. כך גם מלמדת הוראת תקנה 6 לתקנות." א. שכר ניהול (תקנה 7( שכר הניהול מחושב מדי שלושה חודשים, כאחוזים מתוך המזומנים שקיבל בעל התפקיד עבור מכירת שירותי או מוצרי החברה, באותה התקופה. 1 .יש להקפיד כי לא ישולם שכר ניהול בשל כספים אשר סיווגם הנכון הוא תקבולי מימוש, קרי שמקורם גביית חובות או מכירת נכסיה הקבועים של החברה. 2 .מנגנון קביעת שכר ניהול באחוזים, יכול שייצור עיוות בין השכר שנפסק לבעל התפקיד בתקופת הניהול לבין הדיבידנד שיוותר וישולם לנושים. לפיכך ובהתייחס למקרים אלו, ראוי לעיתים לעתור לבית המשפט, בבקשה כי יעשה שימוש בסמכותו לפי תקנה 13)א), ויורה על הפחתת השכר. 2 3 .כאשר נוצרים בגוף חדל פרעון, הן תקבולי ניהול כהגדרתם, והן תקבולי מימוש כהגדרתם, וכאשר עותר בעל התפקיד, לפסיקת שכר ניהול ולפסיקת שכר מימוש, בתיק חדלות פרעון אחד, ניתן לאשר בקשתו זו, לנוכח לשון תקנות השכר, המאפשרת פסיקה במקביל של שכר ניהול, בעד תקבולי הניהול, ושל שכר מימוש, בעד תקבולי המימוש. יש לבחון היטב את סיווג התקבולים בידי בעל התפקיד ולבדוק נכונותו. כאשר על פניו החישוב האריתמטי של שכ"ט בגין ניהול ומימוש יחדיו, מביא לתוצאה בלתי סבירה, ניתן לפנות לפסיקה הקיימת בעניין "תבל" [פש"ר (ת"א) 02/1361 ,בש"א 04/4391 ,[על פיה ייקבע שכרו של בעל התפקיד בהתאם למאפיין הדומיננטי שנשאה פעולתו, וככל שקביעת המאפיין אינה מוחלטת, ניתן לאזן תגמולו על דרך של תוספת מאמץ מיוחד סביר (כפרשנות בית המשפט בפסיקה מאוחרת, נועדה דרך זו בעיקר, למצב בו יוותר לנושים הבלתי מובטחים דיבידנד נמוך). ראוי עוד לציין כי הפסיקה בעניין "תבל" סויגה בהחלטות מאוחרות יותר של אותה הערכאה, כבעניין "תקרון" [פש"ר (ת"א) 04/1063 ,בש"א 04/18582 ,[שם נקבע כי כאשר אין מדובר בשכר טרחה גבוה במיוחד (לא כל שכן בהיעדר תשלום נכבד נוסף לשירותים מקצועיים נלווים), ניתן לחרוג מקביעת מאפיין דומיננטי, ולשלם שכר ניהול ושכר מימוש גם יחד. ב. שכר מימוש (תקנה 8( לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי המימוש, בהתאם למדרגות הקבועות בתקנה 8 לתקנות. השכר בגין מימוש ייגזר ממלוא התמורה המתקבלת בגין המימוש, בצירוף הרווחים שנצברו, ללא הפחתת ההוצאות שהוצאו לשם המימוש כגון פרסום, שמאות וכד'. שכר המימוש ישולם בגין תקבולים שנתקבלו בפועל בקופת בעל התפקיד בגין מימוש הנכס. 1 .אין לאשר שכר מימוש בגין תקבולים עתידיים. [פש"ר 03/2094) ת"א) היפרדנטל בע"מ]. 2 .אין לאשר שכר מימוש בגין הכנסה רעיונית. ביטול תביעות חוב של נושים, דחיית תביעות חוב או אישורן באופן חלקי או מלא, הינן פעולות המתחייבות במסגרת ביצוע התפקיד. [פש"ר 98/121) חיפה) א.ר.צ.ר.ג פנתיאון בע"מ]. במקרים חריגים בהם נדרש מאמץ מיוחד לביטול תביעת חוב, ייבחן תיגמול בעל התפקיד במסגרת תוספת המאמץ המיוחד. 3 .ככלל אין לאשר שכר מימוש בגין החזר ערבויות/ערבויות בנקאיות. החזר ערבות בנקאית אינו דומה להחזר נכס חברה, אשר הכונס או מפרק נוטלים מצד ג' ומממשים אותו לטובת הנושים. המדובר בפעולה המקטינה את סך הנשייה של הבנק הערב (בין אם הוא נושה מובטח או נושה בלתי מובטח) ואי לכך הפעולה במהותה אינה תורמת להגדלת 3 מסת הנכסים העומדת לחלוקה, אלא, לשינוי החלוקה הפנימית בין הנושים בלבד. [פש"ר 02/2070) ת"א) אפיג הנדסה ( 1996 ( בע"מ]. קיימים מקרים החורגים מן הכלל האמור, בהם החזר הערבות חרג מגדר "שינוי החלוקה הפנימית" גרידא, והביא למצב בו הנושים הרגילים זכו לדיבידנד משמעותי. קרי, הקטנת הנשייה הפכה לשוות ערך מימוש בפועל, כשאז יש לשקול תשלום שכר טרחה בגין מימוש. [פש"ר 98/164) חיפה) דו חברה קבלנית]. 4 .אין בהחלפת תוארו של אותו בעל תפקיד (כגון מפרק זמני ההופך עם מתן צו הפירוק למנהל מיוחד, ומאוחר יותר למפרק קבוע), כדי להחזירו, בעת בקשת שכר המימוש בכל תואר ותואר, למדרגות החישוב הראשוניות. 5 .שכר טרחת בעל התפקיד בגין המימוש, יחושב החל מן המדרגה אליה הגיע הוא, במועד חישוב שכרו האחרון. ג. שכר חלוקה (תקנה 8א) בעל תפקיד אשר לא ביקש שכר טרחת ניהול או מימוש, רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף. גובה התשלום לבעל התפקיד לפי הפרמטר של שכר חלוקה, יידון רק לאחר שבעל התפקיד חילק בפועל את הדיבידנדים עליהם מסתמכת בקשתו, ושאין המדובר בחלוקה רעיונית. 1 .לשון תקנה 8 א' לתקנות מעלה קושי פרשני. פרשנות אחת, אשר ניתנת ליישוב עם לשון התקנה גורסת כי שיעור החלוקה לצורך חישוב השכר על פי התקנה ייקבע על פי שיעור החלוקה באחוזים אשר חולק בפועל לכל הנושים, קרי אחוז החלוקה שהוא המכנה המשותף הגבוה ביותר שחולק לכל הנושים (כך לדוגמא, אם חולק בפועל לנושים המובטחים %100 מנשייתם המוכחת ולנושים הלא מובטחים חולק %20 מנשייתם המוכחת, הרי שאחוז החלוקה, שחולק לכל הנושים הוא %20 ,שכן כל הנושים קיבלו לפחות )%20 .פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכליתה של התקנה, היינו תמרוץ בעל התפקיד לחלק דיבידנד גבוה ככל שניתן לכל הנושים, ובפרט לנושים הלא מובטחים, זאת הן מאחר ששכר המימוש משקף את שיעור החלוקה לנושים המובטחים והן מאחר שהטרחה בחלוקת דיבידנד גבוה לנושים המובטחים היא קטנה הרבה יותר מזו שנדרשת לצורך חלוקת דיבידנד לנושים הלא מובטחים (וממילא בדרך כלל משולם דיבידנד גבוה לנושים אלה). הקושי הנטען כלפי פרשנות זו הוא שאין היא מתחשבת כלל בשיעור החלוקה שחולק בפועל לנושים המובטחים. פרשנות אחרת, אשר תאומץ במסגרת הנחיות אלה, גורסת כי יש לחשב את שיעור החלוקה לצורך חישוב שכר הטרחה כדלקמן: סכום הדיבידנד המצטבר שחולק בפועל לכלל הנושים חלקי סך כל הנשייה המוכחת, כאשר מסכום הדיבידנד שחולק לנושים המובטחים יופחתו, לצורך החישוב, %25) זאת בהיקש המתחייב מהוראת תקנה 10) א) לתקנות). פרשנות זו, 4 אשר אף היא מתיישבת עם לשון התקנות, מביאה, לגישתנו, לאיזון ראוי בין לשון התקנה לתכליתה שכן היא מאזנת בין הסכומים שחולקו בפועל לכל הנושים לבין הרצון לתמרץ חלוקה לנושים הרגילים. על פרשנות זו ניתן ללמוד על דרך ההיקש מהאמור בתקנה 10)א) אשר מפחיתה ב-%25 את שכר המימוש כאשר עסקינן בנושה מובטח בשל ההנחה שהטרחה במימוש לנושים המובטחים פחותה. לגישתנו, נוכח איזונים אלה, פרשנות זו הינה הפרשנות הראויה לתקנה 8א. לדוגמא: במצב בו החוב לנושים המובטחים 500 אש"ח ולבלתי מובטחים 500 אש"ח, היינו החבות לכלל הנושים הינה מיליון ₪, והסכום שחולק עומד על סך של 700 אש"ח, מתוכם : הסכום שחולק לנושים המובטחים - 500 אש"ח, והסכום ששולם לנושים הבלתי מובטחים 200 אש"ח, יחושב שיעור החלוקה כדלקמן : 375 אש"ח (המהווים את גובה הדיבידנד ששולם לנושים המובטחים בניכוי )%25 + 200 אש"ח (סכום הדיבידנד לנושים הבלתי מובטחים). כל הסכום (575 אש"ח) יחולק בסך כל הנשייה המוכחת (מיליון ₪) ובסה"כ יתקבל שיעור חלוקה של %5.57 .בהתאם יקבע שכרו של בעל התפקיד על פי התקנות בגין החלוקה בשיעור %9-7 מסך כל הנשייה לחלוקה. 2 .בנסיבות מיוחדות שנבעו ממאמץ מיוחד, כמפורט בסעיף 8א(ב) לתקנות השכר, ניתן לאשר לבעל התפקיד, שחילק בפועל לכל הנושים דיבידנד בשיעור העולה על %80 ,שכר שינוע בין %12 ל-%15 ,ואשר יחושב מתוך סך כל הנשיה לחלוקה. ד. שכר שעתי ככלל, אין מקום לפסיקת שכר טרחת בעלי תפקיד לפי שעות עבודתם. שכן הפרמטרים לקביעת השכר, דוגמת הניהול, המימוש והחלוקה, הותוו על ידי מחוקק המשנה בתקנות השכר, כהוראות מחייבות לעניין זה, ובאשר אין בשכר שעתי כדי לתמרץ את בעל התפקיד להשיא רווח לנושים. עוד ומראש קיים קושי להעריך את היקף ההעסקה שיידרש, ובסופו של יום, עומדת בעייתיות ביכולת פיקוח הכנ"ר על ביצוע שעות העבודה בפועל. במקרים חריגים, ורק כאשר חישוב השכר על פי התקנות ייצור עיוות משמעותי לשכר הטרחה שייפסק (בין אם פעל בעל התפקיד כמצופה ממנו ובכל זאת מאמציו לא נשאו פרי, ובין אם חישוב השכר בתקנות מביא לתוצאה גבוהה מדי ובלתי פרופורציונלית להשקעת בעל התפקיד בעבודתו), יישקל השכר השעתי, בין על דרך היקש מהוראת תקנה 10) ב) לתקנות ובין על פי הוראת תקנה 13 לתקנות, על הדרך הזהירה, בסכום שלא יעלה על 500 ₪ לשעת עבודה, וזאת תוך תחימת דרך חישוב זו לעובדות המקרה ונסיבות העניין. עם זאת, בתיקים בעלי מורכבות או היקף מיוחדים, ניתן יהיה לקבוע, באישור מנהל האגף, שכר שעתי גבוה יותר. ד1 .פסיקת שכר טרחה למנהל מיוחד בהליך פשיטת רגל 5 1 .בשלב צו הכינוס נדרש המנהל המיוחד לבצע סדרה של פעולות הכרוכות בהשקעת זמן לא מבוטלת ובהן, בין היתר, עריכת בדיקה מקיפה בעניינו של החייב ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, טיפול בבקשות ביניים המוגשות לבית המשפט במסגרת ההליך והכנת תכנית פירעון לחייב. היקף הכספים המתקבל בתיק, לעומת זאת, נמוך בתקופה זו ומגיע, לרוב, לאלפי שקלים בודדים בלבד, כך שהשכר הנגזר מתקבולים אלה נמוך ואינו משקף את מידת המאמץ והטרחה של המנהל המיוחד בתיק. 2 .בהתאם, עם סיום תפקידו של המנהל המיוחד, ימליץ הכונס הרשמי על פסיקת שכר טרחה בסכום קבוע של 000,5 ₪ בצירוף מע"מ, אלא אם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות הקטנת השכר או הגדלתו מעבר לסכום זה. המלצה להגדלת או הקטנת השכר כאמור טעונה אישור מנהל המחוז או סגנו. 3 .מבלי לגרוע מכלליות האמור בס"ק 2 לעיל, אי עמידת המנהל המיוחד בחובת הדיווח לכונס הרשמי או בביצוע תפקיד מתפקידיו על פי הפקודה או על פי הנחיות הכונס הרשמי, או עיכוב ניכר בהם, תהוונה נימוק להקטנת שכרו של בעל התפקיד. 4 .לא היו בקופת הכינוס די כספים לתשלום השכר הנקוב בסעיף 2 לעיל ולתשלום אגרת השגחת הכונס הרשמי והוצאות ההליך, ימליץ הכונס הרשמי על פסיקת מלוא הסכום שהצטבר בקופה כשכר טרחת בעל התפקיד ואגרת השגחת הכונס הרשמי, בשיעורים היחסיים ובלבד שיוותרו בקופה די כספים לתשלום הוצאות ההליך, כמשמעותן בתקנה 146 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה - 1985. 5 .נדרש המנהל המיוחד להכריע בתביעות החוב שהוגשו במסגרת ההליך בתקופת צו הכינוס, ימליץ הכונס הרשמי על תשלום שכר נוסף בגין פעולות אלה, בהתאם להוראות סעיף ז ו-ח להוראות נוהל זה, ובכפוף לכך שהצטברו בקופת פשיטת הרגל די כספים לתשלום השכר כאמור. לא היו בקופת פשיטת הרגל די כספים לתשלום השכר בגין בדיקת תביעות החוב, יותנה תשלום השכר בכניסתם של כספים נוספים לקופת ההליך. ה. הוצאות 1 .ניתן לאשר הוצאות ישירות של בעל תפקיד הנחוצות במסגרת תפקידו כגון : צילום, טלפון, דואר, נסיעות, אחסון, נקיון וכו'. 2 .אין לאשר הוצאות עקיפות של בעל התפקיד ואשר לא ניתן לייחדן לתפקיד גופו כגון: שכירות משרד בעל התפקיד, החזקת רכב, החזקה שוטפת של המשרד, אירוח וכד'. 6 3 .אין לאשר החזר הוצאות בגין ביטוח אחריות מקצועית או הגדלת ביטוח אחריות מקצועית [פש"ר 02/1541) ת"א) חב' צינקל בע"מ]. 4 .בשל הקושי הלגיטימי בכימות ההוצאות בתיקים מסוימים (ספירת צילומים, מס' שיחות טלפון) יש לבצע הערכה גלובלית חודשית בהתאם להיקף הפעילות המחויבת והמבוצעת ע"י בעל התפקיד בתיק. 5 .הסכום החודשי הגלובלי שניתן לאשר לבעל תפקיד בגין הוצאות לא יעלה על סך של 300,₪ אלא אם כן, יומצא תיעוד מפורט ומדויק מגובה במסמכים של בעל התפקיד ויוכח כי ההוצאות שהוציא היו "בגדר הכרחיות" לשם ביצוע תפקידו. 6 .בגין הוצאה בפועל, מעבר לסכום הגלובלי, תאושר זו לבעל התפקיד רק אם הייתה נחוצה במסגרת תפקידו והומצאה חשבונית מס/קבלה מתאימה. ו. מס ערך מוסף (תקנה 9( יש להקפיד בהפחתת תשלומי מס ערך מוסף מתוך סכומי הכספים העומדים בבסיס חישוב שכר הטרחה. כמו כן, יש לאבחן בעניין החזר הוצאות לבעלי תפקיד, בין סכומי הוצאה החייבים במע"מ, לבין אלה שלא, כאשר לתשלום הוצאות גלובלי (שאינו נתמך בחשבוניות/קבלות) אין להוסיף מע"מ. ז. שכר עבור בדיקת תביעות חוב של עובדים (תקנה 9א) שכר עבור בדיקת תביעות חוב עובדים ישולם למנהל מיוחד אשר מונה לצורך בדיקת תביעות חוב עובדים, או לבעל תפקיד אחר, אשר ביצע פעולה זו. 1 .שכר בעל התפקיד שמונה לבדיקת תביעות החוב של העובדים, ישולם מקופת תיק חדלות הפרעון, ככל שיכולה הקופה לשאת בכך. אחרת, יוצע לעובדים לשאת במימון שכר הבדיקה. 2 .ככל שמדובר בתביעות חוב המוגשות על ידי גופיים מוסדיים בגין הפרשות עובדים, הרי שאלה יחשבו כתביעת חוב אחת שמטעם נושה רגיל, ולחלופין, כתביעת חוב אחת של עובד. [פש"ר (ת"א) 02/1541 ,בש"א 04/12187 ,רו"ח מרון נ' כנ"ר]. עם זאת, כאשר השכר לו זכאי בעל התפקיד בהתאם לאמור אינו משקף כראוי את מידת המאמץ והטרחה שהושקעו על ידו בבדיקת תביעת החוב (למשל, כאשר אימות הנתונים מחייב בדיקה מקיפה ו/או כאשר התביעה מתייחסת לזכויותיהם של מספר גדול של עובדים) ימליץ הכונס הרשמי לאשר שכר ראוי בשים לב למספר העובדים, למידת המאמץ שנדרש בעל התפקיד להשקיע בבדיקת תביעת החוב ובזיקה לנאמר ברישא לסעיף זה. ח. שכר עבור בדיקת תביעות חוב רגילות 7 שכר מנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב רגילות יעמוד, לכל היותר, על סך של 400 ₪ בצירוף מע"מ לבדיקת כל תביעה. בגין ערעור על תביעת החוב, יהא זכאי המנהל המיוחד לשכר נוסף, שלא יעלה על 600 ₪ בצירוף מע"מ. במקרים כאמור, יקזז הכנ"ר משכר טרחתו בתפקידו כמפרק/נאמן, %80 מעלות העסקתו של המנהל המיוחד. נאמן/מפרק אינם זכאים לשכר בגין בדיקת תביעות חוב רגילות. ט. סייגים לשכר (תקנה 10( את התקנה לעניין הפחתת %25 בגין מימוש עבור מימוש מובטח יש ליישם לגבי כל בעל תפקיד אשר מימש עבור נושה מובטח, ואין חשיבות לתוארו של בעל התפקיד, כלומר התקנה תחול גם על מפרק, נאמן ומנהל מיוחד. [פש"ר (ת"א) 03/2094 ,עו"ד מרדכי שלו נ' כנ"ר]. חריג לאמור לעיל הוא, כאשר בעל התפקיד מימש הבטוחה אך העביר חלק מהתמורה לנושים בדין קדימה. במקרה זה ובהתייחס לסכום אשר הועבר לנושים בדין קדימה, ניתן לראות בבעל התפקיד כמי שמימש עבור הקופה וככזה אין להחיל עליו את התקנה. י. שירותים מקצועיים/העסקת בעלי מקצוע (תקנה 11 ותקנה 12( בעל תפקיד הנזקק לשרותיהם של עו"ד, רו"ח או אנשי מקצוע אחרים, יפנה בבקשה למתן הוראות לבית המשפט לאישור העסקת בעל המקצוע, טרם העסקתו בפועל, תוך שהוא מציין את היקף העבודה והשכר הנדרש לשם העסקתו. [פש"ר 02/2118 רובננקו שמואל אחזקות בע"מ] 1 .העובדה שבעל התפקיד הוא רו"ח לא תשמש עילה למינויו של עו"ד לעזר כבא-כוח ולהיפך. אם יתבקש מינוי כזה, הרי ששכר הטרחה של בעל התפקיד יכלול את שכ"ט "העוזר" המסייע בידו לביצוע תפקידו. 2 .כאשר מתבקש בית המשפט למנות שני בעלי תפקיד. יש להתנות המינוי בכך כי כפל המינוי לא יגרור עמו כפל שכר טרחה, ובהעדר נסיבות מיוחדות, יחלקו ביניהם שני בעלי התפקיד, את שכר הטרחה. 3 .דין העסקת יועצים מקצועיים (לדוגמא: אם עסקינן בבעל תפקיד שהינו משפטן המבקש להעסיק משפטנים אחרים), אינו שונה, בדרך כלל, מדין העסקת מספר בעלי תפקיד. "מה נפקא מינא, מבחינת הנושים, אם מעסיק הנאמן עורך דין ממשרדו "כיועץ משפטי" או שמה ממונה עורך דין ממשרד אחר כבעל תפקיד נוסף" [פש"ר 02/1896) ת"א ) נגה אלקטרוטכניקה בע"מ]. 4 .כאשר צורת העבודה או ניהול העניינים דורשים העסקת עורכי דין (כדוגמת: ניהול תביעות שהחלו טרם קריסת החברה), הנוהג הרגיל הינו העסקת עורכי דין אלו, ככל 8 הניתן, על בסיס אחוזים מן הסכומים שייגבו, בהתאם למורכבות ההליך, לסיכויי הגביה ולהשקעה הנדרשת. לחלופין, וככל שיש בקופת חדלות הפרעון מימון לכך, ניתן לשלם לבעל המקצוע המועסק שכר טרחה, בהתאם לתעריף המינימלי המומלץ במקצועו, וזאת על פי הכדאיות בנסיבות העניין. 5 .כספים שנגבו כאמור, ע"י בעל מקצוע שאינו בעל התפקיד, לא יכללו בבסיס חישוב שכ"ט מימוש לבעל התפקיד בתיק. אולם, ככל שיבקש בעל התפקיד בתיק לפסוק לו שכ"ט חלוקה, יכללו סכומים אלה בבסיס החישוב. יא. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד שנפסקו במסגרת כל הליך לטובת בעל התפקיד, ישולמו לקופת הפירוק/פש"ר, ולא לבעל התפקיד. יב. חילופי בעלי תפקיד כאשר בעל תפקיד מתפטר מתפקידו, מסיבה זו או אחרת, ואחר נכנס בנעליו, נראה כי יש מקום לאפשר לבעל התפקיד החדש ליהנות מחישוב שכר טרחה מחדש, ובמידה והדבר פוגע משמעותית בנושים, הנאלצים לממן את החלפת בעלי התפקיד, יש לבחון המקרה לגופו ולמצוא איזון ראוי, בין היתר, ובשים לב לנסיבות התפטרותו של בעל התפקיד הראשון, על דרך דרישה להשבת שכר הטרחה או חלקו מבעל התפקיד הראשון. יג. מאמץ מיוחד (תקנה 13( שומה עלינו לייחד את תשלום תוספת המאמץ המיוחד רק למקרים יחידים בנסיבותיהם, ובכך לא נהפוך את החריג לכלל, באשר חריג זה גבולות מוגדרים אין לו. "תוספת מאמץ מיוחד הינה בגדר חריג, ולא בגדר הכלל; מטרתה היא לתגמל בעל-תפקיד, אשר עמד בהצלחה בפני קשיים החורגים במובהק מן הרגיל במסגרת הקפאת הליכים (כאשר אין חולק, כי אף הביצוע הרגיל אינו תמיד מן הקלים), או הצליח להעשיר את קופת הקפאת ההליכים או הפירוק באופן חריג ובלתי צפוי, החורג מדרך ניהול רגילה של הליך חדלות פרעון". [בש"א (ת"א) 03/16946 ריקמור בע"מ ו-2 אח' נ' כונס הנכסים הרשמי] "תוספת זו ניתנת, בדרך-כלל, לא בשל "עבודה אינטנסיבית" גרידא, אלא בשל ה"מיוחדות" שבפעולות בעל התפקיד, והפירות שצמחו מהם בסופו של דבר". [פש"ר (ת"א) 03/1458 - עו"ד דוד ששון נ' כנ"ר]. 1 .המאפיינים העיקריים לקציבת תוספת מאמץ מיוחד יהיו: הזמן שהושקע, מורכבות התיק, אחריות יוצאת דופן, יעילות ביצוע התפקיד, תוצאות מוצלחות לנושים, ערך וסוג הנכסים בהם עסק בעל התפקיד, ביצועו פעולות איתור וחקירה, אספקטים בינלאומיים במידה וקיימים, והכל על רקע יכולות הגוף חדל הפרעון ערב קריסתו, ובהתחשב בגובה הסכום העומד בקופת בעל התפקיד. 9 2 .ככלל, כמות הבקשות שמגיש בעל התפקיד לבית המשפט, לא תהווה אינדיקציה מכרעת לעניין המאמץ המיוחד. 3 .בקשת בעל התפקיד לתוספת מאמץ מיוחד תיבחן רק בסיומה של עבודתו ובפסיקת שכרו הסופי, וזאת על בסיס בקשה נפרדת ומנומקת, שתעסוק אך ורק בבקשתו לתוספת זו. 4 .בכל מקרה תוספת המאמץ המיוחד המומלצת על ידי הכונס הרשמי באותם המקרים החריגים שבחריגים, לא תעלה על שיעור של %50. 5 .כאשר אין יחס הולם בין תוצאות חישוב השכר על פי התקנות, לבין העבודה שבוצעה בפועל, אזי תישקל המלצה להקטנת השכר המתבקש. יד. הקטנת שכר טרחה יש לשקול במקרים מתאימים, בין כאשר מדובר בתוצאת חישוב גבוהה ובלתי פרופורציונלית לעבודת בעל התפקיד, ובין כאשר מדובר באי מילוי התפקיד כנדרש (דוגמת הימשכות בלתי מוצדקת של ההליך על פני שנים, בזבוז משאבי נושים, אי נקיטה בפעולות מתחייבות, אי שיתוף פעולה עם הגורמים המפקחים – כנ"ר, ועדת ביקורת, בימ"ש), להמליץ בפני בית המשפט להקטין שכרו של בעל תפקיד. טו. מועדי תשלום (תקנה 14( יש להקפיד כי תשלומי שכר הביניים במשך ניהול ההליך, לא יעברו את מחצית השכר הסופי, אלא במקרים מיוחדים, וזאת על מנת להותיר בידי בעל התפקיד תמריץ מספיק לסיום מהיר ויעיל של עבודתו. טז. כללי בשכר ניהול 1 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר ניהול העולה על סך של 000,100 ש"ח לחודש, תובא הבקשה לאישור מנהל המחוז, טרם מתן התגובה. 2 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר ניהול העולה על סך של 000,200 ש"ח לחודש, תובא הבקשה גם לאישור מנהל המחלקה המשפטית, טרם מתן התגובה. 10 3 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר ניהול העולה על סך של 000,400 ₪ לחודש, תובא הבקשה גם לאישור מנהל אגף, טרם מתן תגובה. בשכר מימוש ובשכר חלוקה 4 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר מימוש ו/או חלוקה, העולים במצטבר ובמשך כלל ההליך, על סך כולל של 000,400 ש"ח, תובא הבקשה לאישור מנהל המחוז, טרם מתן התגובה. 5 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר מימוש ו/או חלוקה, העולים במצטבר ובמשך כלל ההליך, על סך כולל של 000,800 ש"ח, תובא הבקשה גם לאישור מנהל המחלקה המשפטית, טרם מתן התגובה. 6 .אם תוצאת החישוב מביאה לכדי שכר מימוש ו/או חלוקה, העולים במצטבר ובמשך כלל ההליך, על סך כולל של 000,000,3 ,₪ תובא הבקשה גם לאישור מנהל האגף, טרם מתן התגובה. יז. אגרת השגחה מכח הוראת תקנה 64)ב) לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 ,וכן מכח תקנה 2)ב) לתקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ"ה – 1985 ,קיימת הוראה קטגורית הקובעת חובתם של בעלי תפקיד לתשלום אגרת השגחה לכנ"ר, ויש להקפיד על גבייתה. פרופ' דוד האן האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (נוהל זה מעדכן את הנוהל מאוגוסט 2012(



פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00


לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00