יום שני, 14 בינואר 2019

לכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי

מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה, ובאותה ההזדמנות לראות גם איך כל אחד מתוך מיליוני הישראלים, מקבלים את אותו הסכום, והכל בלחיצת כפתור?

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

את הדמוקרטיה המציאו היוונים באתונה בשנת 500 לפנה"ס בערך, מתוך רעיון פילוסופי שהדעה של הרוב היא הדעה הנכונה ביותר, מכל הדעות. הדמוקרטיה עוד המשיכה והתפתחה, עברה טלטלות במלחמת העולם השנייה והיום בעידן הרשתות החברתיות, נראה שהדמוקרטיה היא כבר משהו אחר לגמרי.
תדמיינו לעצמכם למשל, שהייתם צריכים לבחור בלחיצת כפתור האם כל בית אב בישראל יקבל באופן מיידי כ 100,000 ₪ לחשבון הבנק, או 20,000 ₪ לחשבונו של כל ישראלי, וזאת תוך פגיעה 'רק' בעשרה אנשים.
אני לא רוצה להתחייב, אבל נראה לי שאם יערך משאל עם בנושא, ועוד משאל עם דיסקרטי ואנונימי בלי שאף אחד ידע מה הצבעת, יתקבל רוב גדול להצעה שכל ישראלי יקבל 20,000 ₪ ורק עשרה ישראליים יפגעו מכך.
אני לא נכנס לרגע גם לחוקיות של הדברים ונשאר ברמה הפילוסופית, אבל נכון לסוף שנת 2016 הונם של עשרת הישראלים העשירים בארץ מגיע במשותף לסך של כ 200 מיליארד ₪ (לפי פורבס) ואוכלוסיית ישראל מורכבת מקצת פחות משני מיליון בתי אב, ובערך 9 מיליון אזרחים. (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
אני לא נכנס גם לטכניקות החקיקה כרגע, אבל אני בטוח שאפשר לנסח בצורה אובייקטיבית חוק מתאים, שינוסח במעורפל ובלי שמות, אבל יפגע בדיוק במטרה, שכבר מלכתחילה הוגדרה.
עכשיו בטח יקומו כמה מאיתנו ויגידו שזה לא צודק ולא מוסרי ולא חקיקתי ולמעשה הם די צודקים אבל את כל הדברים האלו, נראה לי שההמון ברשתות החברתיות כבר יצליח למוסס, ואני גם לא מקנא במי שינסה להתעקש ולעמוד בדרכם של עשרות אלפי שקלים, שבדיוק אמורים להיות משוגרים אל האוברדראפט בחשבונם של מיליוני ישראלים.
אומנם אני מניח שלעשרת הישראלים שיפגעו מהסיפור יש את עורכי הדין הכי טובים, לצד שליטה כמעט משמעותית בתקשורת ובדעת הקהל- אבל אל תתעלמו מכוחו העולה של ההמון בעידן הפייסבוק, הטוויטר והאינטרנט. ואל תשכחו שגם אנשי המשפט הם בני אדם. 
עכשיו מצד אחד תודו, שיש קסם ברעיון הפילוסופי שהועלה – ואין כמעט ישראליים שיגידו לא לסגירת המינוס במתנה,  ומנגד תודו שיש בו לכל הפחות בעיית מוסר 'קלה'.
אני גם לא בטוח בכלל, שאנשים כמו איל עופר, פאטריק דרהי, סטף ורטייהמר, ארנון מילצ'ן, שרי אריסון, טדי שגיא, עידן עופר, משפח' עזריאלי, יצחק תשובה וחיים סבן, שהינם עשרת האנשים העשירים בישראל כל כך יאהבו את הרעיון, אבל לפחות חלקם בטח יזדהו עם ההרגשה, שהרעיון הזה די דומה למשל, למתווה הגז ולשינויי החקיקה לאחר חתימת ההסכם של המדינה עם יצחק תשובה או כמעט לכל חוק אחר שמחוקק ברוח הסוציאליזם.
זהו, העליתי נקודה על כוחו של ההמון בעידן הרשתות החברתיות, תחשבו על זה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה


נועם קוריס עורכי דין

יום חמישי, 6 בדצמבר 2018

הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור


הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור
במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

שאלה: אני עובדת במקום עבודה כארבע שנים.
כרגע אני בהריון ע"פ חוק אפשר לפטר אותי רק עם אישור של משרד הכלכלה.
במקום העבודה נעשה לי הרעת תנאים שפוגעת לי באורך חיים שגורמת לי לעזוב את העבודה.
האם עניין זה נחשב לפיטורים בהריון היות ומבחינתי אני לא יכולה להמשיך לעבוד בצורה כזאת?
אפילו שאני אודיע על פטורים מעצמי כלומר לא מקום העבודה יגרום לפיטורין אלא עצם הרעת התנאים היא זו שתגרום לפיטורין על ידי.

תשובה:  לא ניתן למנוע ממך להתפטר אך במידה ותעשי כן תוותרי (בפועל) על האיסור הרובץ על המעסיק לפטר אותך, ללא אישור מהתמ"ת. מוטב לפעול בצורה ממוקדת בעניין הרעת התנאים. (לא ציינת בשאלה מה בדיוק קרה) אבל יודגש,  שעל פי החוק, עובד שעבד שנה ומעלה, ופוטר, מגיעים לו עפ"י החוק – פיצויי פיטורין. אלא שבחוק, יש מספר עילות, אשר בהתקיימן, גם עובד שמתפטר- זכאי לפיצויי פיטורין.
אחת מהעילות, מצויה בסעיף 11 לחוק:
סעיף א11 -  "התפטרות אחרת שדינה כפיטורים"  
11(א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים"

דהיינו, אם התפטר עובד, בשל אחת מ-2 חלופות:
הרעה מוחשית בתנאי עבודה.
נסיבות אחרות ביחסי עבודה, לגבי אותו עובד, שבהן אין לדרוש ממנו, המשך עבודה.
שינויים: א. במקום העבודה,  ב. בסדרי העבודה    ג. בתנאי העבודה, בין כלליים ובין כאלה החלים ומשפיעים על העובד הבודד – מביאים לכך שלעובד זכות לפיצויי פיטורים.
התשובה על השאלה, אם יש או אין הרעה מוחשית בתנאי העובדה, תלויה:
   1. בנסיבות כל מקרה
   2. בתפקידו של העובד,
   3. במעמדו אצל המעביד
בכל מקצוע וסוג עבודה, יש לבחון את הנסיבות ביחסי עבודה לגופן, טרם יוחלט, על פי אמת מידה אובייקטיבית, אם יש באותן נסיבות, כדי להגיע למסקנה, שאין לדרוש מעובד, שימשיך עבודתו בהן.

תנאי לזכאות לפיצויי פיטורים מכח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים הינו, כי העובד המתפטר יעמיד את המעביד על כוונתו כך שתהא למעביד ההזדמנות לעשות לסילוק הסיבה בגינה מבקש העובד להתפטר



שאלה: קיבלתי דו"ח על נסיעה בכביש בו מותר 80 על נסיעה ב 118 .
אולם בתחתית הדוח כתוב פירוט המקרה ושם מופיע נסיעה ב 113 קמ"ש.
האם סתירה כזו בדו'ח זה עילה לפסילת הדוח בבית משפט?
אודה לך מאוד על תשובתך.?

תשובה: ייתכן שכן. השאלה שיש לשאול היא האם בית המשפט יתייחס לסתירות בדו"ח כטעות נסלחת וחסרת חשיבות או כטעות שמלמדת על העדר המהימנות של הדו"ח כולו. במידה ובית המשפט יתרשם שהדו"ח נכתב כלאחר יד ומבלי להיצמד לעובדות שאפפו את נשוא העבירה ואת כתיבתו- יכול בית המשפט לקבוע שהדו"ח מבוטל ושכותב הדו"ח אינו מהימן לטעמו, בנסיבות המקרה.

שאלה: איך מביאים את היורש מחו"ל? אני ועוד שלושה יורשים נהנים בצוואה שהוריש מוריש שנפטר. לצורך מימוש הצוואה ושחרר כספים שמצויים בחשבון הבנק- דורש הבנק שכל היורשים שרשומים בצוואה יגיעו יחדיו לסניף בו מצויים הכספים וייחתמו על מסמכי שחרור הכספים.
אחד היורשים נמצא בחו"ל ואין בכוונתו להגיע לישראל בשנים הקרובות. האם ניתן לעשות משהו ?

תשובה: פתרון לבעיה שהצגת הינה הגשת בקשה לבית המשפט למינוי מנהל עזבון, אשר בית המשפט רשאי למנותו גם אם אין שיתוף פעולה או הסכמה על מינויו- מאת כל היורשים.
במידה ואכן ימונה מנהל עזבון, יש להניח שהבנק יסתפק בחתימתו או בנוכחותו ולא יידש להביא את היורש במיוחד מחו"ל.

יום שלישי, 4 בדצמבר 2018

קיבל רכב על חשבון שכר הטרחה ויושעה לחודשיים

קיבל רכב על חשבון שכר הטרחה ויושעה לחודשיים
נגד המבקש שהנו עו"ד במחוז הדרום הוגש כתב קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז דרום (להלן: בית הדין המשמעתי המחוזי), המייחס לו עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, פגיעה בכבוד המקצוע, וקבלת שכר טרחה שלא בכסף. על פי הנטען בכתב הקובלנה, בחודש פברואר בשנת 2009, חתם המבקש אשר ייצג את המתלוננים – אישה וגבר (להלן: המתלוננים, המתלוננת) – בהליכים שונים, על הסכם שכר טרחה עם המתלוננת, אשר במסגרתו התחייבה האחרונה להעביר את הרכב שבבעלותה למבקש, לצורך מכירתו והעברת התמורה שתתקבל למבקש כשכר טרחתו. עוד נטען כי לאחר שהמבקש קיבל את הרכב לרשותו, הוא עשה בו שימוש בעצמו או על ידי אחרים, תוך שהוא עובר עבירות תנועה וחנייה, וכי למרות שנדרש לעשות זאת – הוא לא שילם את הקנסות ואת החובות שהוטלו בגין העבירות שעבר, וסירב להחזיר את הרכב למתלוננים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם) מיום 21.10.2018 בעב"י 63188-02-18, אשר קיבל בחלקו ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 10.1.2018 בבד"א 48/17, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מיום 14.7.2016 ומיום 22.1.2017 בהתאמה, בבד"מ 26/13. לצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ובקשות נוספות.

ביום 14.7.2016 הורשע המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה. בהכרעת דינו, קבע בין היתר בית הדין המחוזי כי יש לתת אמון מלא בעדות המתלוננים לפיה הרכב היה בבעלות המבקש ובשימושו, וכי בכך עבר המבקש על כלל 9(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, האוסר על עורך דין לקבל שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. כן נקבע כי גם אם בשלב הראשון הייתה הסכמה כי המבקש ישמש מעין שלוח לצורך מכירת הרכב, הרי שנוכח התקופה הממושכת בה הרכב הוחזק אצל המבקש, כשהוא מודע לשעבוד שרובץ עליו ומונע את מכירתו, נשללת טענתו לפיה הוא קיבל את הרכב לצורך מכירתו. כן נקבע כי התנהלותו של המבקש ביחסיו עם המתלוננים, מבססת עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע ערכית הדין, וכן פגיעה בכבוד המקצוע. כמו כן, הוער כי בית הדין המחוזי ראה בחומרה יתרה את התעלמות המבקש מפסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 1.7.2013 אשר חייב אותו להשיב את הרכב לאלתר לידי בא-כוח המתלוננים (להלן: פסק דינו של בית משפט השלום). 

ביום 22.1.2017 גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על המבקש עונש השעיה בפועל לתקופה של 3 חודשים, השעיה מותנת, וכן הוצאות לטובת לשכת עורכי הדין. מחד גיסא, ניתן משקל בגזר הדין בין היתר לחומרת העבירות, לעברו המשמעתי של המבקש ולכך שאין עסקינן במעידה חד פעמית של המבקש; ומאידך גיסא, ניתן משקל לנסיבותיו האישיות של המבקש, לכך שהעבירות בוצעו לפני זמן רב בעת שעברו המשמעתי של המבקש היה נקי, ולנסיבות ביצוע העבירות.

המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: בית הדין המשמעתי הארצי).

בית הדין המשמעתי הארצי דחה פה אחד את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, ודחה ברוב דעות את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע כי היא נומקה היטב תוך ניתוח הראיות שבאו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי ותוך התייחסות יסודית לכלל הטענות שנטענו. לפיכך, נקבע כי אין עסקינן באחד מן המקרים החריגים בהם עשויה לקום הצדקה להתערבות בממצאים עובדתיים. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי העונש שהוטל על המבקש אינו מופרז בנסיבות העניין ובמיוחד לנוכח התנהלותו של המבקש לאורך זמן, אשר התבטאה בהתעלמותו מפסק דינו של בית משפט השלום ובהתנערותו לתקופה ממושכת מחיובי הקנסות שריחפו מעל ראשה של המתלוננת. יוער כי דעת המיעוט סברה כי יש מקום להמיר את עונש ההשעיה בפועל בהחמרה של העונש המותנה, וזאת בין היתר לנוכח התנהלותם של המתלוננים אשר אינה נקיה מספקות, לנוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, לנוכח חלוף הזמן מיום תחילת ביצוע העבירות, וכן לנוכח העובדה כי המקרה הנוכחי קדם מבחינה כרונולוגית לעבירות האחרות שבהן הורשע המבקש.

המבקש ערער על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, וקיבל בחלקו את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע בין היתר כי אין בידי המבקש טענה של ממש העשויה להצדיק התערבות בעבירות בהן הורשע. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי יש מקום למיתון מסוים בעונשו של המבקש, הואיל וגזר הדין שניתן בבית הדין המשמעתי המחוזי התבסס, כעניין שאינו צדדי, על נושא אי ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום על ידי המבקש, החורג מן הנטען בכתב הקובלנה, בעוד שקיים ספק האם ניתנה למבקש הזדמנות הולמת להתגונן מפני טענה זו. אי לכך, נקבע כי יש להפחית מעונש ההשעיה בפועל שהושת על המבקש, כך שהוא יועמד על תקופה של 2 חודשים.

מכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון, בה בין היתר שב וטוען המבקש נגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין המחוזי, ונגד חומרת העונש שהוטל עליו.

לאחר העיון בבקשה הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, בקשות רשות ערעור הנוגעות להליכים משמעתיים של לשכת עורכי הדין מגיעות לבית משפט זה לאחר שנבחנו לפני שלוש ערכאות ("גלגול רביעי"). בהתאם, רשות ערעור במקרים מעין אלה ניתנת במשורה, בגדרי "מהדורה מחמירה" של הלכת חניון חיפה הידועה, כדבריו של השופט רובינשטיין בבר"ש 1958/09 עו"ד ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב, פסקה ז (10.5.2009). בענייננו, ברי כי לא מתעוררת כל שאלה כאמור ומכאן שדין הבקשה להידחות לפי החלטת בית המשפט העליון כאמור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שני, 30 ביולי 2018

עו"ד נועם קוריס- בג"ץ לא יתערב בשיקול הדעת של הפרקליטות


עו"ד נועם קוריס- בג"ץ לא יתערב בשיקול הדעת של הפרקליטות
במסגרת עתירה שנדונה לאחרונה בבג"ץ ונדחתה, דן בית המשפט העליון בעתירה של מר אדוארד מושקוביץ שעניינה בבקשת העותר – שאינו מיוצג – כי בית המשפט העליון יורה לפרקליטות לנמק מדוע לא תבטל את החלטתה לדחות את הערר שהגיש בדבר סגירת תיק משטרה שנפתח בגין תלונת העותר נגד מר עדוי עאמר (להלן: הנילון).

ביום 23.5.2016 הגיש העותר תלונה במשטרת ישראל (להלן גם: המשטרה), שבה טען, בין היתר, כי הנילון – אשר עמו עמד העותר בקשרים עסקיים שונים – גנב ממנו המחאות, זייף את חתימתו על גביהן, והפקיד בצורה זו כ-35,000 ש"ח לחשבונותיו (להלן: התלונה). העותר הוסיף וציין כי נטל עבור הנילון הלוואה לצורך רכישת רכב, בהתאם לסיכום ביניהם, וכי הנילון לא השיב לו את מלוא סכום ההלוואה. לשלמות התמונה יוער, כעולה מהתגובה המקדמית מטעם המשיבה, כי בעניין אחרון זה התנהל בין העותר לבין הנילון הליך אזרחי שהסתיים בפשרה (להלן: ההליך האזרחי). ביום 8.6.2017, לאחר שנגבו הודעות נוספות של העותר, וכן עדותו של הנילון, הודיעה משטרת ישראל לעותר על החלטתה שלא להוסיף ולחקור את התלונה בשל היעדר אשמה פלילית.

נועם קוריס- בג"ץ לא יתערב בשיקול הדעת של הפרקליטות

העותר הגיש ערר על ההחלטה ובו טען כי המשטרה התרשלה בטיפול בתלונתו משלא נקטה פעולות חקירה נוספות; וכי על פי חוות דעת גרפולוגית, שצורפה לערר, החתימות על ההמחאות שהופקדו לחשבונותיו של הנילון אינן של העותר. ביום 11.3.2018 דחתה מחלקת העררים בפרקליטות המדינה, היא המשיבה לעתירה, את הערר וקבעה כי לא נמצא מקום להתערב בהחלטת המשטרה לסגור את התיק. בהחלטה צוין כי הנילון הכחיש את טענות העותר; כי בחינת חומר הראיות מובילה למסקנה כי מהות הסכסוך בין השניים היא אזרחית-עסקית; וכי הצדדים אכן פעלו במישור זה במסגרת ההליך האזרחי, שהסתיים בהסכם פשרה.

להחלטה אחרונה זו מכוונת העתירה שלפניי. העותר טוען כי הסכסוך העסקי בינו לבין הנילון אינו רלוונטי לתלונתו באשר לזיוף ההמחאות; וכי בהחלטתה בערר המשיבה לא התייחסה לפעולות חקירה שבוצעו מלבד גביית עדויות, ולא פירטה אם נבדקה האותנטיות של החתימות המופיעות על גבי ההמחאות נושא התלונה.

בתגובתה המקדמית טוענת המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל אי צירופו של הנילון כמשיב לה, הן מחמת היעדר עילה להתערבות בהחלטתה, בנתון בין היתר לביקורת שיפוטית המצומצמת המוחלת ככלל בדבר החלטות מעין אלו.

לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית מטעם המשיבה, הגיע בית המשפט הגבוה לצדק לכלל מסקנה כי דינה להידחות, בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה נושא העתירה. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה בהחלטה על העמדה לדין פלילי הוא רחב ביותר ולא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטות מעין אלו (בג"ץ 4967/16 קטש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (13.9.2016); בג"ץ 2540/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.8.2015)). בהחלטה נושא העתירה נקבע – לאחר בחינת חומר הראיות – כי אין מקום להתערב בסגירת התיק משזה נסב על סכסוך בעל אופי אזרחי-עסקי בין הנילון לבין העותר. איני סבור כי השגות העותר על ההחלטה האמורה ובכלל זאת, טענותיו לגבי פעולות חקירה נדרשות לטעמו, מצביעות על חוסר סבירות קיצוני או פגם אחר המצדיק התערבות בפעולת רשויות התביעה על פי אמות המידה המקובלות בהקשר זה. לכך יש להוסיף כי העותר לא צירף את הנילון כמשיב לעתירה, באופן שלא רק שולל ממנו את האפשרות להגיב על הטענות בעניינו, אלא גם עלול לפגוע בתשתית העובדתית הרלוונטית לבחינת העתירה (ראו למשל, בג"ץ 7323/16 כיואן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 6 (4.1.2017); בג"ץ 9363/12 קטש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (29.4.2013)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


יום חמישי, 28 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס – על דונלד טראמפ, ברק אובמה, פייק ניוז ושיימינג

עו"ד נועם קוריס –  על דונלד טראמפ, ברק אובמה, פייק ניוז ושיימינג

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
בלינקדין נועם קוריס
נועם קוריס  בקפה דה מרקר

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז פעם בעידן ברק אובמה, כמו כמו עכשיו בעידן דונלד טראמפ. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר...

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו אלי חשדות ב 2014, וחקירה בישראל, ועוד מתוקשרת, ואפילו ב ynet  נכתב שהייתי 5 ימים בבית לצורכי חקירה, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד 
נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים..."
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."

המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא 
XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של 
נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר ,nfc  אקדמיקס ב  pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona
)

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים. 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי המילים, הטובים והטובים יותר.

עוד נועם קוריס