יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

למה בית המשפט אישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק ?

למה בית המשפט אישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק ?
מאת עו"ד נועם קוריס

חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 מבחין בין חתימה אלקטרונית מאובטחת, הנדרשת לצורך ביצוע פעולות הדורשות אבטחה משמעותית, כפעולות בחשבון הבנק לבין חתימה אלקטרונית או חתימה דיגיטלית רגילה, המוגדרת בסעיף 1 לחוק כ"חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני,
שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני"

יוצא, שבעידן המידע די בסימן אלקטרוני או מידע אלקטרוני בכדי להוות חתימה, לפחות במקרים מסוימים כך שבפרשה בה נטל הכותב חלק כיועץ משפטי לאחרונה ולמרות הביקורות הרבות על התנהלותה של חברת איקיוטק ואפילו הקמפיין שנערך נגד איקיוטק במגוון אמצעי תקשורת וביניהם התוכנית צינור לילה, המשיכו להתקבל החלטות בתי המשפט שהכשירו את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק. בפסק הדין בעניין איקיוטק נ' בטיטו, כמו גם בפסק הדין איקיוטק נ' יעל ארפי חזר בית המשפט ואישר את החתימה הדיגיטלית של איקיוטק תוך שקבע, שבמילוי פרטים אישיים בטופס באינטרנט ולחיצה על כפתור 'אישור' אלקטרוני יש משום מעשה המייצר התחייבות חוזית "ניתן בימינו להכיר באישור כזה. שנעשה ע"י הנתבעת עצמה. לפיכך ניתן פסק דין"

פסקי הדין של בתי המשפט מלמדים שיחד עם ההתקדמות הטכנולוגית מתקדם גם עולם המשפט ובימינו כקביעת בית המשפט בת.א. 181890/02  "אין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים  על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב" 

באותה מידה יש להניח, שבית המשפט היה קובע, כי פעולות שבוצעו מכרטיס פייסבוק של פלוני בוצעו על ידו כמו גם מיילים שנשלחו מתיבת ג'מייל של אלמוני נשלחו ביוזמתו.

למרות הזעם על איקיוטק והליכי המשפט אותם היא נוקטת, נראה שבסופו של דבר ימשיך עולם המשפט לצד הטכנולוגיה ויכיר לפחות בדרך כלל, כי פעולות שנעשות בשמו של אדם באינטרנט בכרטיס הפייסבוק שלו או במילוי טופס אינטרנטי אחר על ידו, נעשות על ידו ולפחות ככל שלא יוכח אחרת.



אין תגובות:

פרסום תגובה